איך שינוי בדרך שבה הגדרנו הצלחה למערכות הפרסום, יחד עם אסטרטגיה שמחברת בין גיוס לקוחות, שימור ובניית מותג, ליוו צמיחה מ-300,000 ₪ ל-600,000 ₪ בחודש, בלי להגדיל את תקציב הפרסום.

אפשר להציג ROAS מצוין, ועדיין לפספס את הדבר החשוב באמת

יש שאלה שכמעט כל בעל מותג איקומרס שואל את מי שמנהל לו את הפרסום: מה ה-ROAS שלנו?

זו שאלה לגיטימית, בסופו של דבר, כשמשקיעים כסף בפרסום, רוצים לדעת כמה מכירות מיוחסות להשקעה הזאת, אבל יש שאלה נוספת, שלפעמים חשובה הרבה יותר:

האם הכסף שאנחנו משקיעים בפרסום באמת מגדיל את העסק, או בעיקר עוזר לנו למכור שוב לאנשים שכבר מכירים אותנו?

ההבדל בין שתי השאלות האלה עמד בבסיס האסטרטגיה שבנינו עבור מותג איקומרס בתחום הקמעונאות.

בתחילת תקופת העבודה, המחזור החודשי של המותג עמד על 300,000 ₪, כעבור שנה הוא הגיע ל-600,000 ₪ בחודש, צמיחה של 100%, בלי להגדיל את תקציב הפרסום.

לא ביססנו את התוכנית על הגדלת ההוצאה במדיה, וגם לא על עוד ועוד מבצעים, במקום זאת, שינינו את הדרך שבה הסתכלנו על פעילות הפרסום, על הלקוחות ועל התפקיד של כל אחד מהם בצמיחה של העסק.

וזה התחיל במדד שכולם אוהבים לדבר עליו.

הפרדוקס של ROAS: כשהצלחה בפרסום לא בהכרח שווה צמיחה

ROAS הוא מדד שימושי, הוא מציג את היחס בין ההכנסות שמערכת הפרסום מייחסת לקמפיינים לבין ההוצאה על הפרסום, הבעיה מתחילה כשמנסים למקסם אותו בכל מחיר.

נניח שמערכת הפרסום מציגה רכישה של לקוח שכבר קנה מהמותג בעבר, מבחינת המערכת מדובר בעוד המרה שמקבלת ערך כספי, אבל מבחינת העסק יש הבדל משמעותי בין לקוח שחוזר לרכוש בפעם השלישית לבין לקוח שלא הכיר את המותג והחליט לבצע רכישה ראשונה.

שתי העסקאות חשובות ושתיהן מייצרות הכנסות, אבל הן לא מספרות את אותו הסיפור.

כאשר האופטימיזציה מתמקדת בהגדלת ה-ROAS, היא עלולה להעדיף הזדמנויות המרה קלות יותר, למשל לקוחות שכבר מכירים את המותג ונמצאים קרוב להחלטת רכישה.

התוצאה האפשרית היא חשבון פרסום שנראה יעיל מאוד, בזמן שחלק גדול מהפעילות מתמקד במימוש ביקוש שכבר קיים.

חשוב להבין, זו לא טענה שפרסום ללקוחות קיימים הוא דבר שלילי, להפך, לקוחות חוזרים הם חלק מרכזי בעסק איקומרס בריא.

אבל אם כל המאמצים מופנים למי שכבר מכיר אותנו, מי דואג להביא את הלקוחות של מחר?

זו בדיוק הנקודה שבה החלטנו לשנות את נקודת המבט.

נקודת המפנה: לשנות את השאלה, לא רק את הקמפיין

במקום להסתכל רק על השאלה כמה הכנסות מערכות הפרסום מייחסות לעצמן, רצינו לתת משקל משמעותי יותר לשאלה כמה לקוחות חדשים הפעילות מצליחה להביא לעסק, לא משום שרכישה חוזרת פחות חשובה, אלא משום שלרכישה ראשונה יש משמעות אסטרטגית נוספת.

היא מרחיבה את בסיס הלקוחות של המותג, ולקוח חדש יכול להפוך ללקוח חוזר, להיחשף למוצרים נוספים, לפתח העדפה למותג ולהמשיך לקנות גם בהמשך.

כמובן, לא בכל מחיר.

עלות גיוס הלקוחות, הרווחיות של כל רכישה והערך שהלקוח עשוי לייצר לאורך זמן הם חלק בלתי נפרד מהשיקול העסקי, הגדלת מספר הלקוחות החדשים אינה מטרה בפני עצמה אם הכלכלה שמאחוריה אינה הגיונית.

אבל כדי בכלל להתחיל לבצע אופטימיזציה סביב גיוס לקוחות חדשים, היינו צריכים קודם כל לשנות את האופן שבו המערכות מזהות הצלחה.

המהלך הראשון: ללמד את האלגוריתם שלא כל רכישה מספרת את אותו הסיפור

זה היה אחד השינויים המשמעותיים באסטרטגיה.

במערכת פרסום שמקבלת אירוע רכישה רגיל, כל רכישה יכולה להיחשב כהמרה, ללא קשר לשאלה אם מדובר בלקוח חדש או בלקוח שכבר רכש בעבר.

במילים פשוטות, המערכת יודעת שהתבצעה רכישה, אבל אירוע רכישה רגיל, בפני עצמו, לא בהכרח אומר לה איזה סוג לקוח ביצע אותה.

אנחנו רצינו להוסיף את ההבחנה הזאת, ולכן יצרנו מנגנון שמשדר למערכות הפרסום אירוע ייעודי כאשר מתבצעת רכישה ראשונה של לקוח חדש: First Purchase Event.

האירוע הזה אפשר לנו לכוון את האופטימיזציה גם לרכישות של לקוחות חדשים, במקום להעניק לכל רכישה את אותה משמעות במסגרת יעד האופטימיזציה.

במקום ללמד את האלגוריתם לרדוף אחרי כל רכישה, התחלנו לתת חשיבות מיוחדת לרכישה הראשונה

ההבדל נשמע טכני, אבל המשמעות שלו עסקית לחלוטין.

במקום להסתפק באיתות שאומר למערכת "התבצעה רכישה", הוספנו איתות שמאפשר להבחין ברכישה שמרחיבה את בסיס הלקוחות של העסק.

כך יכולנו להתאים טוב יותר את פעילות הפרסום למטרה שרצינו לקדם, לא רק לייצר עסקאות, אלא גם לגייס לקוחות שלא רכשו מהמותג קודם לכן.

זה לא קסם, וגם לא מבטיח שכל לקוח חדש יירכש בעלות משתלמת, זו דרך לתת למערכות הפרסום מידע מדויק ורלוונטי יותר ביחס למטרה העסקית.

אבל מבחינתנו, זה היה רק החלק הראשון של התמונה.

המהלך השני: רכישה ראשונה היא לא סוף התהליך

יש בעיה באסטרטגיה שמתרכזת רק בהבאת לקוחות חדשים, אם לא נותנים להם סיבה לחזור, צריך להמשיך ולשלם על גיוס לקוחות נוספים כדי לייצר מכירות.

לכן לא הסתכלנו על גיוס ושימור כשני עולמות נפרדים, מבחינתנו, הרכישה הראשונה היא תחילתה של מערכת יחסים עם לקוח, לא קו הסיום שלה.

במקביל למיקוד בגיוס לקוחות חדשים, פיתחנו תהליכי שימור שנועדו להמשיך את הקשר גם אחרי ההזמנה, הגישה שילבה שירות לקוחות איכותי עם תקשורת מתוכננת בדיוור אלקטרוני וב-SMS, במטרה לשמור על נוכחות רלוונטית, לחזק את הקשר עם הלקוחות ולעודד רכישות נוספות.

ההיגיון פשוט, כאשר לקוח מקבל חוויה טובה, זוכר את המותג ומוצא סיבה אמיתית לחזור אליו, נוצרת אפשרות לבנות ערך עסקי שאינו מסתיים בעסקה הראשונה.

במקום לבחון כל מכירה כאירוע מבודד, התחלנו לחשוב על מסע הלקוח כולו.

זו גם הסיבה שהמדדים החשובים לעסק לא מסתיימים ב-ROAS או ב-CAC, עלות גיוס לקוח, בטווח הארוך חשוב להבין גם את התנהגות הרכישה החוזרת ואת ערך הלקוח לאורך זמן, LTV.

המהלך השלישי: לתת ללקוחות סיבה לבחור בנו מעבר למחיר

הדרך הקלה לעודד מכירות היא להציע הנחה, ולפעמים זו גם הדרך הנכונה.

מבצעים הם כלי מסחרי לגיטימי, אבל כשמותג מתרגל לבסס את השיווק שלו בעיקר על מחיר, הוא עלול למצוא את עצמו מתחרה שוב ושוב על אותה שאלה: מי מציע יותר בפחות כסף?

אנחנו רצינו שהמותג יתחרה גם על דברים אחרים.

לכן חיזקנו את המסרים שמדגישים את איכות המוצרים ואת הבידול של המותג, במקום להישען בעיקר על הצעות מחיר ומבצעים, המטרה הייתה לתת ללקוח סיבה לבחור במותג בזכות הערך שהוא מציע, ולא רק משום שבאותו רגע יש הנחה.

לגישה הזאת יש משמעות רחבה יותר מקריאייטיב של מודעה, כאשר לקוח מבין למה לבחור במותג מסוים, השיחה כבר לא חייבת להתחיל ולהסתיים במחיר.

וזה חשוב במיוחד כשמנסים להגיע ללקוחות חדשים, שעדיין אין להם היכרות או ניסיון קודם עם המוצרים.

המהלך הרביעי: לא כל הביקוש מתחיל במודעה

מערכות הפרסום הן כלי משמעותי לצמיחה, אבל הן לא המקום היחיד שבו נבנית העדפה למותג.

אנשים נחשפים למוצרים, מגבשים עמדות ובונים אמון גם מחוץ לקמפיינים הממומנים, ולכן שילבנו באסטרטגיה גם פעילות עם משפיעניות.

המטרה לא הייתה להתייחס לפעילות הזאת כאל ערוץ מנותק שמטרתו לייצר כמה שיותר חשיפות, רצינו להרחיב את ההיכרות עם המותג, לחזק את האמינות שלו ולייצר עניין בקרב קהלים נוספים.

כשצרכן נחשף למותג דרך מקור שהוא מכיר ומעריך, החשיפה יכולה להוסיף רובד של אמון שקשה לייצר באמצעות מודעת מכירה בלבד.

זה לא מחליף פרסום מבוסס ביצועים, אלא משתלב בתפיסה רחבה יותר שבה פעילות המותג, יצירת הביקוש וההמרות תומכות זו בזו.

התוצאה: אותו תקציב פרסום, מחזור חודשי כפול

₪300,000מחזור מכירות חודשי בתחילת התקופה
₪600,000מחזור מכירות חודשי בסיום התקופה
100%צמיחה במחזור החודשי
שנהפרק זמן
ללא שינויתקציב פרסום

במהלך השנה יישמנו אסטרטגיה שחיברה בין אופטימיזציה לרכישות ראשונות, גיוס לקוחות חדשים, תהליכי שימור, מסרים מבוססי ערך ופעילות משפיעניות.

בסיום התקופה, המחזור החודשי של המותג היה כפול מזה שנמדד בתחילתה.

חשוב לדייק, מדובר בצמיחה במחזור המכירות, ולא בנתון על רווחיות או בהוכחה לתרומה הכספית הנפרדת של כל מהלך, אבל התוצאה מדגימה מדוע שווה לבחון את הצמיחה העסקית במבט רחב יותר מנתוני מערכת הפרסום בלבד.

הלקח: אל תתנו למערכת הפרסום להחליט לבד מהי הצלחה

אפשר להשקיע הרבה זמן בשיפור קמפיינים, שינוי קהלים, בדיקות קריאייטיב וניהול תקציבים, כל אלה חשובים, אבל לפני שמנסים לשפר את הביצועים, כדאי לוודא שאנחנו בכלל מבקשים מהמערכת לשפר את הדבר הנכון.

עסק איקומרס לא נבנה רק מההכנסות שמיוחסות למודעה מסוימת, הוא נבנה מהיכולת להגיע ללקוחות חדשים בעלות הגיונית, לתת להם סיבה לבחור במותג, לספק חוויה שגורמת להם לרצות לחזור ולבנות בסיס לקוחות שיכול לייצר ערך גם בהמשך.

ROAS טוב יכול להעיד על קמפיין יעיל, הוא לא מספר לבדו אם העסק בונה את הצמיחה הבאה שלו

במקרה הזה בחרנו להסתכל מעבר למדד בודד, והתוצאה, אחרי שנה של פעילות, הייתה הכפלה של המחזור החודשי ללא הגדלת תקציב הפרסום.

ומה קורה אצלכם בחשבון הפרסום?

יכול להיות שהקמפיינים שלכם מציגים ROAS מצוין, אבל האם אתם יודעים כמה מההכנסות מגיעות מלקוחות חדשים, כמה מלקוחות חוזרים, והאם האופטימיזציה באמת תומכת ביעדי הצמיחה של העסק?

ב-BRING אנחנו מסתכלים על חשבון הפרסום כחלק מהעסק, לא כמערכת שעומדת בפני עצמה.

אם מסקרן אתכם לדעת האם אתם מודדים את הדבר הנכון, נשמח לנתח את חשבון הפרסום שלכם ולבחון איפה אפשר לדייק את האסטרטגיה.