20 אלף שקל שהושקעו בפרסום במטא, פחות מחודש של פעילות, כ-60 פגישות שנקבעו וכ-25 הסכמי שכר טרחה שנחתמו, בשווי מצטבר של כ-800 אלף שקל.

ולא, לא גילינו איזה טריק סודי במטא.

לא מצאנו קהל שאף אחד לא מכיר, לא פיצחנו אלגוריתם חדש, ולא השתמשנו בשיטת פרסום מהפכנית עם שם מפוצץ באנגלית.

עשינו משהו הרבה פחות מרגש, והרבה יותר חשוב:

דאגנו שהפרסום יעבוד עבור העסק, במקום שהעסק יעבוד עבור מדדי הפרסום.

כי יש סוכנויות שמתגאות בכמה מעט עלה להן ליד,

אנחנו מעדיפים לשאול שאלה אחרת: מה קרה אחרי שהליד השאיר פרטים?

הבעיה: לידים לא משלמים שכר טרחה

משרד עורכי הדין שעבדנו איתו מתמחה בתביעות אזרחיות. כמו לא מעט עסקים שמבוססים על פניות ומכירות, הוא התמודד עם אתגר עסקי מוכר: קושי בסגירת עסקאות.

וזה בדיוק המקום שבו צריך להבדיל בין פעילות פרסומית לבין תוצאה עסקית.

אפשר לייצר עשרות פניות, להציג דוח עם עלות נמוכה לליד ולצאת מהפגישה בתחושה שהקמפיין מצליח.

אבל בצד השני נמצא בעל משרד שצריך להפוך את הפניות האלה לפגישות, ואת הפגישות להתקשרויות אמיתיות.

הלידים עצמם לא משלמים משכורות, הם לא מכסים הוצאות, והם בוודאי לא שווים אוטומטית להכנסה.

ליד זול הוא לא בהכרח ליד טוב, לפעמים הוא פשוט ליד שקל יותר לשכנע להשאיר פרטים.

וזאת בעיה לא רק ברמת הדיווח, אלא גם ברמת האופטימיזציה.

כשמערכת הפרסום מקבלת מידע רק על השארת פרטים, היא יכולה ללמוד אילו אנשים נוטים לבצע את הפעולה הזאת, אבל היא לא בהכרח יודעת מי מהם התקדם לפגישה ומי היה רלוונטי לעסק.

וכאן מתחיל הפער בין מה שנראה טוב במנהל המודעות לבין מה שבאמת קורה במשרד.

יש סוכנויות שמתגאות בכמה מעט עלה להן ליד, אנחנו מעדיפים לשאול מה קרה אחרי שהוא השאיר פרטים

התובנה: לפני שמבינים את האלגוריתם, צריך להבין את האדם

כשניגשים לפרסום ממומן לעורכי דין, קל להתחיל ממילות מפתח, קהלים, תקציבים ופורמטים.

אלה דברים חשובים, אבל הם לא נקודת ההתחלה שלנו.

קודם צריך להבין למה אדם בכלל פונה לעורך דין.

במקרה של תביעות אזרחיות, מאחורי הפנייה יכול לעמוד הרבה יותר מצורך בשירות משפטי:

תחושה שנעשה לו עוול, חוויה של חוסר צדק, כעס על אדם או גוף שפגעו בו, לפעמים אפילו רצון בנקמה.

אלה רגשות אנושיים אמיתיים, הם לא בהכרח הסיבה המשפטית להגשת תביעה, אבל הם יכולים להיות חלק משמעותי מהמוטיבציה הראשונית לפנות לעזרה.

האתגר השיווקי הוא להבין את הרגש הזה ולתרגם אותו למסר אחראי, מדויק ומשכנע, לא להבטיח ניצחון, לא ללבות כעס, אלא להראות לאדם שיש מי שמבין את הסיטואציה שבה הוא נמצא.

כי אדם שמרגיש שנעשה לו עוול לא בהכרח מחפש מודעה שכתוב עליה "משרד עורכי דין מקצועי ומנוסה".

הוא מחפש מישהו שיבין מה קרה לו, ויעזור לו להבין מה אפשר לעשות.

מכאן התחילה האסטרטגיה שלנו.

שלושה מהלכים, בלי קסמים

1 - אסטרטגיה שמתחילה בכאב, לא בקהל יעד

לפני שבונים מודעות, צריך להבין מה מניע את האנשים שאנחנו רוצים להגיע אליהם,

לא רק גיל, מיקום או תחומי עניין.

מה מטריד אותם? מה גורם להם להרגיש שהם חייבים לפעול? איזה חוסר צדק הם רוצים לתקן? ומה הם צריכים להבין כדי להרגיש בנוח לעשות את הצעד הראשון?

בפעילות עם המשרד, מיקדנו את החשיבה סביב תחושות של עוול, חוסר צדק והרצון לקבל מענה לפגיעה.

המטרה לא הייתה לייצר פנייה בכל מחיר.

המטרה הייתה ליצור תקשורת שרלוונטית לאנשים שעשויים להזדקק לשירותיו של המשרד, ולהתחיל את הקשר ממקום של הבנה ולא ממסר מכירתי גנרי.

2 - קריאייטיב שנולד מתוך אסטרטגיה, לא מתוך השראה רגעית

מודעה יפה היא לא בהכרח מודעה טובה.

אפשר להשקיע בעיצוב, בעריכה ובכותרת מתוחכמת, ועדיין לא לומר שום דבר שבאמת חשוב לקהל.

לכן הקריאייטיבים שלנו נבנו מתוך האסטרטגיה שהגדרנו ומתוך הכאבים והמוטיבציות של הלקוחות הפוטנציאליים.

במקום להתחיל בשאלה "מה יגרום לאנשים לעצור בגלילה?", התחלנו בשאלה "מה יגרום לאדם הנכון להרגיש שהמסר הזה רלוונטי אליו?"

ההבדל הזה משמעותי.

קריאייטיב שמדבר לקהל רחב מדי עלול לייצר הרבה סקרנות ומעט כוונה אמיתית, קריאייטיב שמבוסס על הבנת הבעיה יכול לעזור לייצר פניות עם הקשר ברור יותר לצורך שהעסק יודע לתת לו מענה.

זה לא אומר שכל מי שמשאיר פרטים יהפוך ללקוח, זה אומר שלא צריך להקריב רלוונטיות רק כדי להגדיל את כמות הפניות.

3 - לימדנו את מערכת הפרסום להסתכל מעבר לליד

וזה אחד החלקים החשובים בפעילות.

במקום להסתפק בדיווח על טפסים שנשלחו, העברנו למערכות הפרסום גם אירועים שמייצגים פגישות שנקבעו.

למה זה חשוב?

כי השארת פרטים וקביעת פגישה הן שתי פעולות שונות, עם משמעות עסקית שונה.

האדם הראשון מילא טופס.

האדם השני כבר התקדם שלב נוסף בתהליך ההתקשרות עם המשרד.

כשמטא מקבלת אותות על התקדמות כזאת, ולא רק על יצירת לידים, יש לה מידע עשיר יותר על הפעולות שחשובות לעסק. בהתאם להגדרות הקמפיין ולהיקף הנתונים, אפשר להשתמש באותות האלה כדי לשפר מדידה ולתמוך בהחלטות אופטימיזציה.

חשוב לדייק: עצם שידור האירועים לא מוכיח שהוא לבדו גרם לתוצאה, גם האסטרטגיה, הקריאייטיב ותהליך המכירה במשרד משחקים תפקיד.

אבל העיקרון פשוט:

אם אתם מלמדים את האלגוריתם שרק השארת פרטים חשובה, אל תתפלאו כשזה המדד המרכזי שלפיו הוא פועל
~₪800,000שווי הסכמי שכר טרחה שנחתמו
<1חודש של פעילות
₪20Kתקציב מדיה
~60פגישות שנקבעו
~25הסכמים חתומים

התוצאה: פחות מחודש, כ-800 אלף שקל בהסכמים חתומים

במהלך תקופת הפעילות נרשמו הנתונים הבאים:

חשוב להבהיר: הסכום משקף את שווי ההסכמים שנחתמו, ולא בהכרח כספים שכבר נגבו או הכנסות שהוכרו בפועל. הנתונים מתארים את הפעילות בתקופה הנבחנת, ואינם כשלעצמם הוכחה שכל התקשרות נגרמה בלעדית מהפרסום.

מבחינתנו, מה שמעניין כאן הוא לא רק גובה הסכום,

אלא העובדה שאפשר לבחון את הצלחת הפעילות דרך התקדמות עסקית אמיתית, ולא לעצור בדוח הלידים.

הלקח: הגיע הזמן לשאול שאלות טובות יותר

אנחנו לא טוענים שכמות לידים ועלות לליד הן מדדים מיותרים.

הם חשובים, הם עוזרים לנהל תקציבים, לזהות שינויים ולהבין מה קורה בקמפיינים.

אבל הם לא מספרים את כל הסיפור.

אם אתם משקיעים כסף בקמפיינים במטא או בכל ערוץ אחר, כדאי שתדעו לא רק כמה אנשים פנו, אלא גם מה קרה אחר כך.

כמה התקדמו לפגישה? אילו פניות היו רלוונטיות? מה הוביל להתקשרות? והאם המידע הזה חוזר למערכת הפרסום?

אלה השאלות שמחברות בין פרסום ממומן לבין ניהול עסק.

וזה נכון בשיווק למשרדי עורכי דין, אבל ממש לא רק שם.

לא עשינו שום דבר חדש, פשוט עשינו את הדברים נכון

הבנו את הקהל, בנינו אסטרטגיה, יצרנו קריאייטיבים שמבוססים עליה, דאגנו שמערכות הפרסום יקבלו מידע גם על מה שקורה אחרי השארת הפרטים.

וחיברנו את כל אלה למטרה אחת: לעזור למשרד לייצר התקשרויות עסקיות, לא רק פניות.

אין כאן נוסחת קסם, וגם אין הבטחה שאותה תוצאה תחזור בכל עסק.

יש כאן דרך חשיבה שאנחנו מאמינים בה:

כי בסוף, השאלה היא לא כמה לידים קניתם, השאלה היא מה העסק שלכם הצליח לעשות איתם.

אם אתם מפרסמים כבר היום, אבל לא בטוחים מה קורה בין הליד לבין ההכנסה, אולי הגיע הזמן להסתכל על התמונה המלאה.